מידע למטופלים ולבני משפחה

הערכה רפואית של מצב התפקוד, מידת התלות בזולת והמצב הסיעודי, וכיצד משפיעות המחלות השונות על התפקוד. ההערכה מסוכמת בחוות דעת כתובה. חוות הדעת יכולה לשמש במסגרת תביעות או הליכים, אך אינה מבטיחה זכאות.

הערכה רפואית של יכולת האדם להבין מידע, לשקול אפשרויות ולקבל החלטות בנושא מסוים, למשל בהקשר של ייפוי כוח מתמשך, אפוטרופסות או עריכת צוואה. אבחנה של דמנציה אינה אומרת בהכרח שהאדם אינו כשיר. הכשירות נבחנת בכל מקרה לגופו ובהתייחס להחלטה הספציפית.

הערכה קוגניטיבית בודקת את תפקודי החשיבה והזיכרון באופן כללי. הערכת כשירות מתמקדת בשאלה ממוקדת: האם האדם מסוגל לקבל החלטה מסוימת בזמן נתון.

דמנציה מתפתחת לאט, לאורך חודשים ושנים. דליריום הוא בלבול שמופיע בפתאומיות, בתוך שעות או ימים, ומשתנה במהלך היום. הוא נגרם בדרך כלל ממחלה חריפה, כמו זיהום או התייבשות, או מתרופות. דליריום מחייב בדיקה רפואית דחופה, ולעיתים קרובות הוא חולף כשמטפלים בגורם. אדם עם דמנציה נמצא בסיכון גבוה יותר לדליריום.

הסוג השכיח ביותר הוא מחלת אלצהיימר. סוגים נוספים הם דמנציה וסקולרית, הקשורה לפגיעה בכלי הדם במוח, דמנציה עם גופיפי לואי ודמנציה פרונטו־טמפורלית. אצל אנשים רבים יש שילוב של כמה סוגים. זיהוי הסוג עוזר להתאים את הטיפול ולהבין למה לצפות.

האבחון כולל שיחה עם המטופל ועם בן משפחה, בדיקה רפואית, מבחנים קוגניטיביים, בדיקות דם ולפעמים הדמיה של המוח. חלק חשוב מהבירור הוא שלילת סיבות הפיכות לפגיעה בזיכרון, ולכן המטופל מופנה לכמה בדיקות. המחלה מתקדמת בדרך כלל בהדרגה, ובקצב שונה מאדם לאדם. אבחון מוקדם מאפשר לטפל במה שניתן לטפל, לתכנן את ההמשך ולקבל החלטות, למשל על ייפוי כוח מתמשך, כל עוד האדם יכול להשתתף בהן.

ככל שנוטלים יותר תרופות, עולה הסיכון לתופעות לוואי, לנפילות ולהשפעה של תרופה אחת על אחרת. בגיל המבוגר הגוף מפרק תרופות לאט יותר, ולכן תרופות מסוימות עלולות לגרום לסחרחורת, לבלבול ולנפילות.

לעיתים אין ברירה, ומצבו הרפואי של המטופל מחייב כמה תרופות. גם אז כדאי לבחון מדי פעם את נחיצותה של כל תרופה ואת התועלת שהמטופל מפיק ממנה. מומלץ לעבור על רשימת התרופות המלאה עם רופא לפחות פעם בשנה. אין להפסיק תרופה בלי הנחיה רפואית.

דיכאון אינו חלק טבעי מההזדקנות. בגיל המבוגר הוא מתבטא לעיתים בעייפות, בכאבים, בירידה בתיאבון, בהסתגרות או בבעיות זיכרון, ולא תמיד בעצב גלוי. גם חרדה שכיחה, במיוחד אחרי נפילה, אשפוז או אובדן. דיכאון וחרדה ניתנים לטיפול, ושווה לפנות לבירור.

• תאורה טובה, כולל תאורת לילה בדרך לשירותים
• הסרת שטיחים קטנים, כבלים ומכשולים ממעברים
• מאחזי יד במקלחת ובשירותים, ומשטח מונע החלקה
• נעליים סגורות ויציבות
• בדיקת ראייה ובדיקת התרופות
• פעילות גופנית לחיזוק שרירים ולשיפור שיווי המשקל
• התאמת אביזר עזר להליכה, כמו מקל או הליכון, במידת הצורך

אחרי נפילה כדאי לברר את הסיבה, גם אם לא נגרמה פגיעה.

ההחלטה תלויה במצב התפקודי והקוגניטיבי, בבטיחות בבית, בעזרה שזמינה ובמה שחשוב לאדם עצמו. לפעמים התאמות בבית, עזרה של מטפל או מרכז יום מאפשרים להמשיך לגור בבית בבטחה. הערכה גריאטרית יכולה לעזור למשפחה לראות את התמונה המלאה לפני ההחלטה.

• לעבור על מכתב השחרור ולוודא שמבינים את ההמלצות
• לבדוק אילו תרופות נוספו, שונו או הופסקו
• לקבוע ביקור אצל רופא המשפחה בימים הקרובים
• לשים לב לבלבול, לחולשה, לירידה באכילה או לקושי בהליכה
• לברר אם נדרשים שיקום, ציוד עזר או עזרה בבית

חשוב להקשיב לסיבות לסירוב: פחד מאובדן עצמאות, קשר לבית או חשש מהלא נודע. לעיתים עוזר לשתף את ההורה בהחלטה, לבקר יחד במסגרת או להתחיל בשהייה קצרה. אם יש ספק ביכולתו להבין את המצב ולקבל החלטה, אפשר לבקש הערכת כשירות. כל עוד אדם כשיר, ההחלטה נשארת בידיו.

בקשה להיתר להעסקת עובד זר בסיעוד מוגשת לרשות האוכלוסין וההגירה. במקרים מסוימים נדרשים מסמכים רפואיים המתארים את מידת התלות בזולת. חוות דעת גריאטרית יכולה לתאר את מצב התפקוד ואת הצורך בעזרה ובהשגחה. ההחלטה על מתן ההיתר נתונה לרשות. על חוות דעת תפקודיות

הטיפול באדם קרוב הוא עבודה תובענית, גופנית ורגשית. עומס על המטפל העיקרי היא בעיה מוכרת ברפואה, ובסיווג האבחנות הבינלאומי יש לה קוד משלה. עומס מתמשך פוגע בבריאות המטפל ומעלה את הסיכון לדיכאון ולמחלות.

• לשתף בני משפחה נוספים ולחלק את המשימות
• לברר זכויות, כמו גמלת סיעוד ושעות עזרה
• להיעזר במרכז יום או בעזרה בבית כדי לקבל זמן מנוחה
• להקפיד על הבריאות שלכם, כולל בדיקות אצל הרופא
• לפנות לקבוצות תמיכה או לייעוץ כשהעומס כבד

במסגרת הערכה גריאטרית אפשר להתייחס גם למצבו של המטפל ולעזרה שהמשפחה צריכה.